יותר מדי מזומן בקופה עלול להעיד על כסף שלא עובד. מעט מדי מזומן עלול להפוך כל עיכוב בגבייה לבעיה.
זו אחת השאלות הפיננסיות החשובות ביותר בניהול חברה, ובכל זאת לא מעט מנהלים מקבלים אותה לפי תחושת בטן. מסתכלים על יתרת הבנק, בוחנים את ההוצאות הקרובות ומחליטים האם אפשר לגייס עובד, להשקיע בשיווק, לחלק רווחים או לבצע רכישה.
הבעיה היא שיתרת החשבון ברגע נתון אינה מספרת כמה כסף החברה באמת יכולה להרשות לעצמה להוציא.
חלק מהכסף מיועד לשכר, חלק לספקים, חלק למסים וחלק צריך להישאר כמרווח ביטחון למקרים שבהם המציאות אינה מתקדמת לפי התכנון.
השאלה הנכונה אינה כמה כסף יש בקופה, אלא כמה ממנו באמת פנוי.
למה בכלל צריך כרית מזומנים?
עסק אינו פועל בעולם שבו כל ההכנסות וההוצאות מגיעות בדיוק במועד שתוכנן.
לקוח יכול לאחר בתשלום. פרויקט יכול להתעכב. הוצאה בלתי צפויה יכולה להופיע. עובד חדש יכול לעלות יותר מהמתוכנן. שוק שהציג צמיחה יכול להיחלש בתוך מספר חודשים.
כרית מזומנים מאפשרת לחברה להתמודד עם האירועים האלה מבלי שכל שינוי קטן הופך למשבר.
המטרה אינה להחזיק כמה שיותר כסף בבנק. המטרה היא ליצור מספיק מרווח כדי שההנהלה תוכל לקבל החלטות מתוך שיקול דעת ולא מתוך לחץ.
כאשר הקופה ריקה כמעט לחלוטין, גם חברה טובה מתחילה להתנהל אחרת. החלטות מתקבלות לפי מה שאפשר לשלם השבוע, במקום לפי מה שנכון לעשות לטווח הארוך.
אין מספר אחד שמתאים לכל חברה
לעיתים מקובל לדבר על מספר חודשי הוצאות שצריך לשמור בקופה. הגישה הזו יכולה לתת נקודת פתיחה, אך היא אינה מספיקה.
חברה עם הכנסות חודשיות קבועות, לקוחות מפוזרים ותנאי גבייה קצרים יכולה להסתפק בכרית קטנה יותר מחברה שתלויה בשלושה לקוחות גדולים ומשלמת לספקים חודשים לפני שהיא גובה את הכסף.
גם שלב ההתפתחות משנה את התמונה.
חברה יציבה ורווחית אינה דומה לחברה שנמצאת בתהליך גיוס, פתיחת סניף, השקת מוצר חדש או כניסה לשוק נוסף.
לכן, יתרת המזומנים הרצויה צריכה להיגזר מהמודל העסקי ומהסיכונים בפועל, ולא מכלל אצבע אחיד.
להתחיל בהוצאות שאי אפשר לעצור
השלב הראשון הוא להבין כמה עולה לחברה להמשיך להתקיים גם אם ההכנסות נפגעות.
שכר הוא בדרך כלל אחד המרכיבים הגדולים ביותר. לצד חשבות שכר מסודרת, הנהלה צריכה להבין את עלות כוח האדם המלאה ולא רק את השכר נטו שמופיע אצל העובד.
יש עלויות מעסיק, פנסיה, חופשות, הטבות, ציוד ולעיתים גם התחייבויות שלא ניתן להפסיק באופן מיידי.
לכך מתווספות שכירות, מערכות, ביטוחים, הלוואות, ספקים קבועים והוצאות תפעול נוספות.
הסכום הזה מגדיר את הבסיס. ככל שחלק גדול יותר מהוצאות החברה קבוע וקשה לצמצום, כך נדרש מרווח מזומנים גדול יותר.
יתרת הבנק אינה יתרה פנויה
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לכל הכסף שנמצא בחשבון כאל כסף של החברה לשימוש חופשי.
בפועל, חלק ממנו כבר מיועד להתחייבויות.
יש תשלומי שכר קרובים, ספקים, מעמ, מקדמות מס, הלוואות והוצאות נוספות שכבר נוצרו גם אם טרם שולמו.
נתוני הנהלת חשבונות יכולים לסייע להבין את ההתחייבויות שנצברו, אבל לצורך קבלת החלטות צריך לחבר אותם גם לתזמון התשלומים בפועל.
חברה עם מיליון שקלים בחשבון עשויה להיראות במצב מצוין. אם בתוך שבועיים צפויים לצאת שמונה מאות אלף שקלים, התמונה כבר שונה לחלוטין.
ניהול נכון מתחיל בהפרדה בין כסף שנמצא בחשבון לבין כסף שניתן באמת להשתמש בו.
תנאי הגבייה משנים את כל החישוב
ככל שהחברה גובה כסף מהר יותר, היא זקוקה לפחות הון כדי לממן את הפעילות השוטפת.
כאשר לקוחות משלמים לאחר שישים או תשעים יום, החברה נדרשת לממן בינתיים את השכר, הספקים וההוצאות.
בחברה שנמצאת בתהליך צמיחה, הפער הזה גדל יחד עם המחזור.
נניח שהחברה מכפילה את המכירות. לכאורה זהו סימן חיובי. אבל אם היא צריכה להוציא יותר כסף כדי לספק את העבודה והגבייה מתבצעת רק חודשים לאחר מכן, דווקא הצמיחה יכולה להקטין את יתרות המזומנים.
לכן, גובה הכרית צריך לקחת בחשבון לא רק את גובה ההוצאות, אלא גם את משך הזמן שבו החברה מממנת את הלקוחות שלה.
תלות בלקוחות גדולים מחייבת יותר זהירות
חברה שמקבלת חלק משמעותי מההכנסות שלה מלקוח אחד או משניים חשופה יותר לשינוי פתאומי.
גם כאשר הלקוח יציב והיחסים מצוינים, מספיק עיכוב בתשלום, שינוי בתקציב או סיום התקשרות כדי להשפיע באופן מיידי על התזרים.
ככל שריכוז ההכנסות גבוה יותר, כך כדאי להחזיק מרווח גדול יותר.
אותו עיקרון נכון גם לעסקים עונתיים. חברה שמרוויחה חלק גדול מהכנסותיה בתקופה מסוימת בשנה צריכה לתכנן מראש כיצד תממן את החודשים החלשים יותר.
המזומן בקופה אינו רק כסף למצבי חירום. הוא גם הגשר בין תקופות שונות במחזור הפעילות.
תוכנית עסקית צריכה לכלול גם את שאלת המזומנים
תוכנית עסקית טובה אינה מסתיימת בתחזית הכנסות ורווח.
היא צריכה לענות גם על השאלה כמה הון נדרש כדי לבצע את התוכנית.
אם החברה מתכננת לגייס עובדים, להיכנס לשוק נוסף או להשיק שירות חדש, היא צריכה להבין מתי ההוצאות יתחילו ומתי ההכנסות צפויות להגיע.
הפער ביניהן הוא חלק מהעלות האמיתית של המהלך.
לעיתים מהלך נראה רווחי מאוד בטווח של שלוש שנים, אבל דורש מימון משמעותי בשנה הראשונה. ללא תכנון מתאים, החברה יכולה להיקלע לקושי עוד לפני שההשקעה מתחילה להחזיר את עצמה.
לכן, תכנון המזומנים צריך להיות חלק בלתי נפרד מכל החלטה אסטרטגית.
האם כסף שיושב בבנק הוא כסף מבוזבז?
גם הצד השני של המשוואה חשוב.
חברה שמחזיקה יתרות מזומנים גבוהות מאוד לאורך זמן יכולה להיות מוגנת, אך ייתכן שהיא גם אינה משתמשת בהון שלה בצורה יעילה.
הכסף יכול לשמש להשקעה בצמיחה, שיפור מוצר, רכישת פעילות נוספת, הפחתת חוב או חלוקת רווחים לבעלי המניות.
לכן, המטרה אינה להגיע ליתרת מזומנים מקסימלית.
צריך להבחין בין כרית ביטחון לבין עודף הון שאינו משרת מטרה עסקית.
החלטה על שימוש בעודפים צריכה להגיע רק לאחר שהחברה מבינה את התחייבויותיה, את הסיכונים ואת צורכי המזומנים העתידיים שלה.
מה הקשר בין יתרות מזומנים לבין הערכת שווי חברה?
מזומנים משפיעים גם על האופן שבו מסתכלים על החברה מבחוץ.
במסגרת הערכת שווי חברה, לא בוחנים רק הכנסות ורווחים. בוחנים גם את יכולת החברה לייצר מזומנים, את צורכי ההון שלה ואת רמת הסיכון הפיננסי.
חברה שמציגה צמיחה אך זקוקה כל הזמן להזרמות נוספות כדי להמשיך לפעול נתפסת אחרת מחברה שיודעת לממן חלק משמעותי מהצמיחה מתוך הפעילות עצמה.
מצד שני, יתרה גדולה מאוד בקופה אינה בהכרח מעלה את הערך העסקי באותה מידה. השאלה היא האם ההון משמש ליצירת תשואה או פשוט מצטבר ללא שימוש.
לכן, ניהול מזומנים נכון אינו רק עניין של הישרדות. הוא חלק מהאופן שבו החברה בונה ערך לאורך זמן.
לבנות יותר מתרחיש אחד
אי אפשר לקבוע את יתרת המזומנים הרצויה רק לפי התחזית המרכזית.
נכון לבחון לפחות כמה מצבים אפשריים.
מה קורה אם לקוחות משלמים מאוחר יותר מהרגיל. מה קורה אם ההכנסות יורדות לתקופה מסוימת. מה קורה אם נדרשת הוצאה שלא תוכננה. ומה קורה אם הזדמנות עסקית טובה דורשת השקעה מהירה.
המטרה אינה להתכונן לכל אירוע אפשרי, אלא להבין מהי רמת העמידות של החברה.
אם שינוי קטן בהנחות מוביל לכך שהקופה מתרוקנת, מרווח הביטחון כנראה קטן מדי.
מתי כרית המזומנים צריכה לגדול?
יש תקופות שבהן כדאי להיות שמרניים יותר.
לפני השקעה משמעותית, כאשר יש חוסר ודאות בשוק, כאשר החברה נמצאת בתהליך גיוס או כאשר צפוי שינוי במבנה הפעילות.
גם כאשר החברה צומחת במהירות, לעיתים נכון דווקא להגדיל את יתרת המזומנים ולא להקטין אותה.
הסיבה פשוטה. צמיחה מגדילה גם את ההתחייבויות. יותר עובדים, יותר ספקים, יותר מלאי ולעיתים יותר אשראי ללקוחות.
החברה אולי גדולה יותר, אך גם הסכום שנדרש כדי להמשיך להפעיל אותה גדל.
אז כמה כסף באמת צריך להשאיר?
אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם.
הסכום צריך להתבסס על ההוצאות הקבועות, תנאי הגבייה, ריכוז הלקוחות, העונתיות, תוכניות הצמיחה ורמת הוודאות של ההכנסות.
הגישה הנכונה היא לקבוע יתרת מינימום שהחברה אינה רוצה לרדת מתחתיה, ולבחון אותה מחדש באופן תקופתי.
ככל שהפעילות משתנה, גם המספר הזה צריך להשתנות.
חברה שגדלה, מגייסת עובדים או משנה מודל עסקי אינה יכולה להמשיך לעבוד עם אותה כרית ביטחון שנקבעה לפני שנתיים.
לסיכום
הכסף שנמצא בחשבון הבנק אינו רק תוצאה של מה שהחברה עשתה עד היום. הוא המשאב שמאפשר לה לבחור מה לעשות מחר.
מעט מדי מזומן הופך כל סטייה מהתכנון לאיום. יותר מדי מזומן עלול להעיד שהחברה אינה משתמשת בהון שלה בצורה מיטבית.
