הערכות שווי של חברה, תאגיד או נכס, היא עניין מורכב הדורש מיומנות, מאחר שיש לקחת בחשבון גם את העבר, אך גם את הצפוי בעתיד. באילו מקרים חשוב לבצע הערכת שווי? כל המידע בהמשך!
קבלת החלטה לגבי השקעה, אישור לעסקה עם חברה כלשהי, תכנון מס, חלוקת רכוש, דיווח חשבונאי וכן ניהול כספים בעסק, כל אלה מצריכים הערכות של שווי חברות.
הערכת שווי מאפשרת לאמוד את ערכם הכלכלי של חברה או נכס. ביצוע הערכות שווי לחברות, דורש מעבר לניתוח פיננסי של נכסי החברה, ביצועיה ורווחיה עד לאותו רגע, גם מבט קדימה וחיזוי של מצבה העתידי, על סמך הכרה וניתוח של מגמות בשוק.
ההערכות נדרשות פעמים רבות בשל מחלוקת בין בעלי מניות, לצורך מיזוגים, מכירות או רכישות של חברות ונכסים, בחיפוש משקיעים לסטרטאפ, בתהליך ביקורת סוף שנה בחברה או לצורך השבחת חברות.
יש חשיבות רבה לאומדן מדויק בהערכות השווי, מאחר שבמהלך ביצוע עסקה, בעת מחלוקת משפטית או עבודה על תוכנית עסקית, תינתן רק הזדמנות אחת להצגת העובדות כהווייתן. נתונים לא מדויקים, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.
אמינותה של הערכת השווי, תלויה בדייקנות של ניתוח כלכלי שהיא נוקטת בהערכת הישגי העבר של החברה, כמו גם בתחזיות לצפוי בהמשך הדרך.
השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם בהקדם כדי שתוכלו לקבל סוף סוף שליטה פיננסית
הערכות שווי ב"מצב אפס"
בתחום ההייטק והיזמות, סטרטאפים נדרשים לעיתים לבצע הערכת שווי כבר בשלב ההתחלתי, בו אין עדיין בנמצא נתוני עבר שניתן להסתמך עליהם. כלומר, יזמים לא יכולים יודעים לדעת כמה שווה הסטרטאפ שלהם ואיזו הצעה הם יכולים להביא בפני המשקיעים.
במקרים כאלה, ישנה חשיבות גבוהה לביצוע הערכת שווי חברה מדויקת אצל גורם מומחה, שיוכל להעריך את שוויה של החברה בצורה אמינה, בתוך שהוא משקלל את כל ההיבטים העסקיים, הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים בשוק הספציפי, גם כשאין בידו נתוני עבר ריאליים.
אגב, לא רק סטרטאפים נדרשים לבצע הערכות לשווי חברות בתחילת דרכם. גם חברות שעברו תהליכים של שינוי והבראה, נדרשות לעיתים לביצוע ניתוח עסקי מחודש והערכת שווי חדשה.
שיטות:
הערכות השווי מתבצעות בכמה שיטות, בהן שיטת ההכנסה, שיטת הנכס ושיטת ההשוואה לשוק. בשיטת ההכנסה, שווי החברה נמדד לפי ההכנסות שהיא צפויה להניב. בשיטת הנכס, מוערך שווי הנכס על פי פרמטרים שונים. בשיטת ההשוואה לשוק, נאמד שווי החברה באמצעות השוואתה לחברות בעלות מאפיינים דומים, מאותו ענף ובאותו גודל, שיש לגביהן ידע מספק. לעיתים נעשה שילוב בין השיטות.
שיטה נפוצה לביצוע הערכות שווי, המקובלת על הרשות לניירות ערך, היא ה-DCF, על פיה מתבצעות הערכות לתאגידים, המפורסמות לציבור.
בהתאם לשיטה, מחושב השווי התפעולי של החברה על ידי היוון של תזרימי המזומנים העתידיים ושווי ההון העצמי מתקבל על ידי הפחתת סכום ההתחייבויות הכספיות של החברה, מסכום השווי התפעולי.
אז מה באמת קורה כשעושים הערכת שווי?
הערכת שווי זו לא רק נוסחה מתמטית – זו החלטה אסטרטגית. כשאנחנו מבצעים הערכת שווי, אנחנו בעצם שואלים: כמה באמת שווה העסק הזה – לא רק עכשיו, אלא בעוד שנתיים, חמש, עשר שנים? כדי לענות על זה, חייבים להבין את כל מרכיבי התמונה – לא רק דוחות כספיים. אנחנו בודקים את המודל העסקי, את קצב הצמיחה, את שוק היעד, את התחרות, את יכולת ההנהלה, את מבנה ההוצאות, ואפילו את היכולת לגייס הון בעתיד. כי בסופו של דבר, משקיע או רוכש לא משלם על מה שהיה – הוא משלם על הפוטנציאל. והפוטנציאל הזה חייב להיות מגובה במספרים, בהיגיון עסקי, ובתוכנית שברורה גם על מפית.
דוגמה להערכת שווי חברה
ניקח לדוגמה חברת טכנולוגיה צעירה המפתחת פלטפורמה חכמה לניהול מלאי לעסקים קטנים. החברה נמצאת בשלב מתקדם של פיתוח, עם מוצר כמעט מוכן לשוק, אך טרם יצרה הכנסות משמעותיות. כדי למשוך משקיעים, היא נזקקת להערכת שווי. במקרה זה, נעשה שימוש בשיטת ה-DCF (היוון תזרימי מזומנים עתידיים), יחד עם השוואה לחברות דומות בענף שכבר הונפקו. המעריך מעריך תחילה את ההכנסות הצפויות על סמך פוטנציאל השוק, גודל קהל היעד וקצב חדירה סביר. לאחר חישוב תזרים המזומנים וניתוח סיכונים, מתקבל שווי של כ-20 מיליון ₪, למרות שלחברה כמעט אין הכנסות. דוגמה זו ממחישה כיצד תחזית וציפיות עתידיות עשויות להשפיע באופן מהותי על השווי, במיוחד בענפים חדשניים.
