החברה צומחת, אבל הרווחיות נשחקת: למה זה קורה?

צמיחה בהכנסות אמורה להיות חדשות טובות. יותר לקוחות, יותר עסקאות, צוות גדול יותר ופעילות רחבה יותר הם בדרך כלל הסימנים הראשונים לכך שהחברה מתקדמת בכיוון הנכון.

אבל אז מגיע הדוח החודשי ומספר סיפור אחר.

המחזור עלה, אבל שיעור הרווח ירד. החברה עובדת יותר, מעסיקה יותר אנשים ומנהלת פעילות גדולה משמעותית, ובכל זאת בסוף החודש נשאר פחות מכל שקל שנכנס.

זו תופעה נפוצה יותר מכפי שנדמה. צמיחה ורווחיות אינן אותו דבר, ולעיתים דווקא תקופה של התרחבות מהירה מסתירה תהליכים שפוגעים בביצועים הכלכליים של החברה.

השאלה החשובה אינה רק כמה החברה מוכרת, אלא כמה מהצמיחה הזו באמת הופך לרווח.

מחזור גבוה יותר לא מבטיח חברה רווחית יותר

אחת הטעויות הנפוצות בניהול חברה היא להתייחס למחזור המכירות כמדד המרכזי להצלחה.

הכנסות הן כמובן נתון חשוב, אבל הן מספרות רק חלק מהסיפור.

אם חברה הגדילה את ההכנסות ב 30%, אך כדי לעשות זאת הגדילה את עלויות כוח האדם ב 45%, הוצאות השיווק ב 50% והוצאות התפעול בשיעור דומה, היא אולי גדולה יותר, אך לא בהכרח חזקה יותר.

במקרים מסוימים, כל שקל נוסף של הכנסה מגיע עם עלות גבוהה יותר מהשקל שקדם לו.

כאן מתחילה שחיקת הרווחיות.

הבעיה היא שהשחיקה אינה תמיד מורגשת מיד. המכירות ממשיכות לעלות, העובדים עסוקים והפעילות נראית בריאה. רק כאשר בוחנים את שיעורי הרווח לאורך זמן ניתן לראות שהחברה צריכה לעבוד יותר כדי לייצר אותה תוצאה כלכלית.

כוח אדם גדל מהר יותר מההכנסות

אחד המקומות הראשונים שבהם שחיקת רווחיות מופיעה הוא מצבת כוח האדם.

כאשר החברה צומחת, הלחץ התפעולי גדל. מנהלים מבקשים עובדים נוספים, מחלקות מתרחבות ונוצרים תפקידים חדשים שנועדו לתמוך בפעילות.

חלק מהגיוסים הכרחיים. אבל לא תמיד נבדקת השאלה האם הגידול בכוח האדם תואם את הגידול בתפוקה.

עלות עובד אינה מסתכמת בשכר. יש עלויות מעסיק, תנאים סוציאליים, ציוד, מערכות, הכשרה, ניהול ולעיתים גם תקופה ארוכה עד שהעובד מגיע לתפוקה מלאה.

חשבות שכר מסודרת מספקת את הנתונים הנדרשים לגבי עלויות השכר, אך ההנהלה צריכה לקחת אותם צעד נוסף קדימה ולבחון מהי התרומה הכלכלית של הגידול במצבת העובדים.

אם ההכנסות לעובד יורדות לאורך זמן, או אם עלויות השכר גדלות מהר משמעותית מהרווח הגולמי, זהו סימן שצריך לבדוק האם מבנה החברה עדיין מתאים להיקף הפעילות.

הנחות שמגדילות מכירות אבל מקטינות רווח

צמיחה מהירה מגיעה לעיתים עם לחץ להגדיל מכירות בכל מחיר.

כדי לסגור עסקאות, אנשי מכירות מקבלים גמישות במחיר. לקוחות גדולים מקבלים הנחות. חוזים נחתמים בתנאים אטרקטיביים יותר כדי להשיג נתח שוק.

כל אחת מההחלטות האלו יכולה להיות מוצדקת בפני עצמה.

הבעיה מתחילה כאשר אף אחד אינו בוחן את ההשפעה המצטברת שלהן.

ירידה קטנה במחיר יכולה ליצור השפעה משמעותית על הרווח כאשר שולי הרווח אינם גבוהים מלכתחילה. אם במקביל עלויות השירות ללקוח עולות, החברה עשויה לגלות שהעסקה שהגדילה את המחזור כמעט ואינה תורמת לרווח.

צמיחה בריאה אינה נמדדת רק בכמות העסקאות שנחתמו, אלא באיכות הכלכלית שלהן.

הלקוחות הגדולים שלא בהכרח מייצרים יותר כסף

לקוח שמכניס מיליון שקלים בשנה נראה באופן טבעי חשוב יותר מלקוח שמכניס מאה אלף.

אבל הכנסה אינה רווחיות.

לקוח גדול עשוי לדרוש מנהל לקוח ייעודי, התאמות מוצר, שירות מוגבר, תנאי תשלום ארוכים והנחות משמעותיות. כאשר מחברים את כל העלויות, התמונה יכולה להשתנות.

זו הסיבה שניתוח רווחיות צריך להתבצע לא רק ברמת החברה כולה, אלא גם לפי לקוחות, מוצרים, שירותים או פרויקטים.

נתוני הנהלת חשבונות מספקים בסיס חשוב לניתוח, אך הם אינם תמיד מחלקים את העלויות באופן שמאפשר להבין את הרווחיות האמיתית של כל פעילות.

לשם כך נדרשת שכבה ניהולית נוספת שמחברת בין ההוצאה לבין המקום שבו היא באמת נוצרה.

לעיתים חברה מגלה שדווקא הלקוחות הגדולים ביותר שלה הם אלו שמפעילים את הלחץ הגדול ביותר על המרווח.

הוצאות תקורה שגדלות בשקט

כאשר חברה קטנה, כמעט כל הוצאה מורגשת.

כשהיא גדלה, מתחילים להצטבר רבדים של הוצאות שקשה יותר לראות.

עוד מערכת תוכנה. עוד משרד. עוד מנהל. עוד ספק. עוד שירות מקצועי. עוד מנוי חודשי קטן שהופך להוצאה שנתית משמעותית כאשר מכפילים אותו בעשרות עובדים.

כל הוצאה בפני עצמה נראית הגיונית. הבעיה היא ההצטברות.

עם הזמן, מבנה ההוצאות הקבועות של החברה משתנה. נקודת האיזון עולה, והחברה נדרשת לייצר מחזור גבוה יותר רק כדי להגיע לאותה רמת רווח.

לכן, אחת הבדיקות החשובות בתקופת צמיחה היא לא רק כמה החברה מוציאה, אלא כיצד השתנה היחס בין ההוצאות הקבועות לבין ההכנסות.

מורכבות עולה כסף

צמיחה אינה רק יותר מאותו הדבר.

לעיתים היא יוצרת מורכבות חדשה לחלוטין.

יותר לקוחות דורשים יותר שירות. יותר עובדים דורשים שכבות ניהול. פעילות במספר מדינות דורשת מערכות, ייעוץ והתאמות רגולטוריות. מספר גדול יותר של מוצרים מגדיל את מורכבות המלאי, השיווק והתפעול.

המורכבות הזו אינה תמיד מתומחרת.

חברה יכולה להמשיך למכור מוצר או שירות באותו מחיר, למרות שהעלות הארגונית לספק אותו עלתה משמעותית.

בנקודה הזו, המודל שעבד מצוין כאשר החברה הייתה קטנה כבר אינו בהכרח מתאים לחברה שהיא הפכה להיות.

התמחור נשאר בעבר

אחת הסיבות הנפוצות לשחיקת רווחיות היא תמחור שלא השתנה יחד עם החברה.

המחיר נקבע כאשר עלויות השכר היו נמוכות יותר, מספר העובדים היה קטן והמבנה התפעולי היה פשוט.

מאז, כמעט הכול השתנה, חוץ מהמחיר.

עלויות כוח האדם עלו. ספקים התייקרו. נוספו מערכות ותפקידים. הלקוחות מצפים ליותר שירות.

אם החברה אינה בוחנת מחדש את התמחור, היא עלולה לספוג את כל העלייה בעלויות בעצמה.

תמחור נכון אינו מבוסס רק על השאלה כמה המתחרים גובים. הוא צריך לקחת בחשבון את העלות האמיתית של אספקת השירות, הערך ללקוח ושיעור הרווח שהחברה צריכה כדי להמשיך להתפתח.

תוכנית עסקית צריכה להשתנות יחד עם החברה

תוכנית עסקית שנבנתה בתחילת הדרך מבוססת על הנחות מסוימות לגבי הכנסות, עובדים, עלויות וקצב צמיחה.

כאשר החברה מתפתחת, חלק מההנחות האלו מפסיקות להיות רלוונטיות.

עלות רכישת לקוח יכולה לעלות. משך המכירה יכול להתארך. עובדים יכולים להיות יקרים יותר מהמתוכנן. שיעור הרווח הגולמי יכול להשתנות בעקבות שינוי בתמהיל הלקוחות.

לכן, תוכנית עסקית אינה מסמך שמכינים פעם אחת ושומרים בתיקייה.

היא צריכה להתעדכן בהתאם למה שהחברה לומדת על עצמה.

הפער בין התכנון לבין הביצוע הוא לא בהכרח סימן שהתוכנית נכשלה. לעיתים הוא דווקא המידע החשוב ביותר שההנהלה יכולה לקבל.

השאלה היא האם משתמשים בפער הזה כדי לשנות החלטות.

צמיחה לא מבוקרת יכולה לפגוע גם בתזרים

שחיקת רווחיות ותזרים מזומנים קשורים זה לזה, אך אינם זהים.

חברה יכולה להמשיך להיות רווחית ובמקביל להרגיש לחץ הולך וגובר בחשבון הבנק.

ככל שהרווחיות נשחקת, נשאר פחות מזומן מכל שקל של הכנסה. אם במקביל החברה צריכה לממן גידול בכוח האדם, מלאי או תנאי אשראי ללקוחות, הלחץ מתעצם.

כך נוצר מצב שבו החברה מוכרת יותר מאי פעם, אבל תלויה יותר במסגרת האשראי.

הפתרון אינו בהכרח להאט את הצמיחה. הוא להבין איזה סוג של צמיחה החברה יכולה לממן ואיזה סוג דורש שינוי במבנה ההוצאות, במחירים או במקורות המימון.

אילו מספרים צריכים להדליק נורה אדומה?

שחיקת רווחיות אינה מופיעה בדרך כלל ביום אחד.

היא מתפתחת בהדרגה.

שיעור הרווח הגולמי יורד במשך מספר חודשים. עלויות השכר גדלות מהר יותר מההכנסות. הוצאות התקורה הופכות לחלק גדול יותר מהמחזור. לקוחות חדשים מייצרים פחות רווח מלקוחות ותיקים.

גם פער קבוע בין התקציב לבין הביצוע צריך לקבל תשומת לב.

לא כל סטייה היא בעיה. אבל כאשר אותה סטייה חוזרת פעם אחר פעם, ייתכן שההנחות שעליהן מבוסס התקציב כבר אינן מתאימות למציאות.

המטרה היא לזהות את המגמה לפני שהיא הופכת לבעיה משמעותית.

למה קיצוץ רוחבי אינו תמיד הפתרון

כאשר הרווחיות נשחקת, התגובה המיידית היא לעיתים לצמצם הוצאות.

אבל קיצוץ ללא הבחנה יכול לפגוע דווקא בפעילויות שמייצרות את הצמיחה.

אם מחלקת מכירות יעילה מייצרת תשואה גבוהה, צמצום שלה כדי לחסוך בעלויות עלול להחמיר את המצב. לעומת זאת, ייתכן שקיימת פעילות אחרת שמעסיקה עובדים ומשאבים רבים אך מייצרת תרומה נמוכה.

המטרה אינה להוציא פחות בכל מחיר.

המטרה היא להבין איפה כל שקל מייצר ערך ואיפה הוא נשחק.

לכן, לפני שמקצצים, צריך לבצע ניתוח רווחיות ולהבין את מבנה העלויות. לפעמים הפתרון הוא צמצום. לפעמים הוא העלאת מחיר, שינוי תמהיל לקוחות, אוטומציה או ארגון מחדש של תהליך העבודה.

מה הקשר בין רווחיות לבין הערכת שווי חברה?

צמיחה היא מרכיב חשוב בשווי, אך היא אינה עומדת לבדה.

במסגרת הערכת שווי חברה, נבחנת גם איכות הצמיחה. האם החברה מצליחה להגדיל הכנסות תוך שמירה על שיעורי רווח סבירים. כמה הון נדרש כדי לייצר כל שקל נוסף של הכנסה. האם קיימת דרך ברורה לשיפור הרווחיות בעתיד.

שתי חברות יכולות להציג אותו קצב צמיחה, אך לקבל הערכה שונה לחלוטין אם אחת מהן מגדילה רווחיות והשנייה נשחקת ככל שהיא גדלה.

משקיעים ורוכשים רוצים להבין האם המודל ניתן להרחבה.

אם כל גידול בהכנסות מחייב גידול כמעט זהה בהוצאות, היכולת של החברה לייצר ערך בקנה מידה גדול מוגבלת יותר.

לכן, רווחיות אינה רק מדד לתוצאה הנוכחית. היא מספרת משהו עמוק יותר על איכות המודל העסקי.

אז מה עושים בפועל?

השלב הראשון הוא להפסיק להסתכל רק על השורה העליונה.

צריך לבחון כיצד השתנו שיעורי הרווח לאורך זמן, מה קרה לעלות כוח האדם, אילו הוצאות גדלו ואילו לקוחות או פעילויות מייצרים את התרומה הגבוהה ביותר.

לאחר מכן, יש לפרק את הרווחיות לרמות שונות. חברה, מחלקה, מוצר, שירות, פרויקט או לקוח, בהתאם למודל העסקי.

חשוב גם להשוות בין התוכנית לבין הביצוע בפועל. לא כדי לחפש אשמים, אלא כדי להבין אילו הנחות כבר אינן נכונות.

כאשר מזהים את מקור השחיקה, ניתן לקבל החלטות ממוקדות במקום לבצע קיצוצים כלליים.

לסיכום

צמיחה אינה המטרה היחידה של חברה. המטרה היא לייצר צמיחה שיוצרת ערך.

מחזור מכירות גבוה יכול להיראות מרשים, אבל אם כל שקל נוסף מגיע עם עלויות גבוהות יותר, החברה עלולה למצוא את עצמה גדולה, מורכבת ועסוקה יותר, אך פחות רווחית.

הדרך למנוע את זה אינה לעצור את הצמיחה, אלא להבין אותה.

לבחון את הרווחיות לפי הפעילויות שמרכיבות אותה, לעדכן את התמחור ואת מבנה ההוצאות, ולוודא שהתוכנית הפיננסית מתפתחת יחד עם החברה.

בסופו של דבר, חברה בריאה אינה זו שמוכרת יותר בכל מחיר. היא זו שיודעת אילו הכנסות כדאי לה לגדל, כמה עולה לה לייצר אותן וכמה ערך נשאר אחרי שהצמיחה מתורגמת למספרים.

תוכן עניינים
תמונה של יוליה לוי - מרצה דירקטורית בחברות ובעלת משרד לראיית חשבון
יוליה לוי - מרצה דירקטורית בחברות ובעלת משרד לראיית חשבון

רואת חשבון, מומחית לניהול פיננסי אסטרטגי והשבחת חברות,.
מתמחה בניהול תזרים, בקרה תקציבית, גיוסי אשראי, ושיפור השליטה בכספים בארגונים עסקיים

תכנים פיננסיים מרתקים מחכים לך בניוזלטר שלנו
דילוג לתוכן