השבתה כללית במשק על רקע סיבות פוליטיות – האם המעסיק במגזר הפרטי אמור לשלם עליו?

ביום שני השבוע, ב-13 לפברואר 2023 מתוכננת שביתה כללית במשק. בשונה מהשביתות המוכרות לנו שנובעות מסכסוכי עבודה, מחאה על הפרת זכויות וכו' השביתה הזו היא שביתת מחאה על רקע פוליטי שאין בה בעצם שום מעורבות של ארגוני עובדים – מה שאומר שהיא לא מוכרת בפסיקה כשביתה לגיטימית.

מכאן עולות להרבה עובדים ומעסיקים שאלות רבות כגון:

• למי מותר לשבות?
• מי זכאי לתשלום בשביתה?
• איך תוגדר היעדרותו של עובד? חופשה בתשלום או חופשה יומית ללא תשלום?
• האם עובד שהחליט לשבות – מסתכן בפיטורים?
• האם בכלל מותר לפטר עובד שהחליט לשבות?
• ומה בנוגע לעובדי מדינה?

יכול מאוד להיות שגם העובדים וגם המעסיק מצדדים באותו צד פוליטי, אך מקום העבודה לא שובת באופן מוצהר. במצב כזה, אם העובד בחר למחות ולשבות, האם העובד יהיה זכאי לקבל תשלום?

בגדול- לא.

חשוב גם להבין שבמחאה מהסוג הזה ישנו תחום רחב של "חופש" בו הצדדים יכולים לבחור פרשנות משלהם ליום השביתה הזה.

ישנן חברות רבות שלוקחות חלק מאוד פעיל ואוהד במחאה – ואצלן התקבלה החלטה כי יום השבתה יוגדר כיום חופש – לבחירתו של עובד.

אחרים קבעו שיום השביתה ייחשב וישולם כיום עבודה רגיל.

חברות אחרות יכולות להחליט שעבור יום השביתה והשתתפות בה – לא ישולם שכר בכלל, וזה ייחשב סוג של חופשה יומית ללא תשלום.

חשוב לזכור – גם בשביתה "הרגילה"  שנובעת מסכסוכי עבודה העובדים בדרך כלל אינם זכאים לתשלום בעבור הימים ששבתו, אלא אם כן הם חברים בקרן שביתה שמממנת את השכר לשובתים, או במקרה בו במשא ומתן בין הצדדים הוחלט על קבלת שכר בשביתה.

נקודה מעניינת נוספת היא שהמחאות המוכרות בדרך כלל נובעות מחוסר הסכמה בין 2 הצדדים- עובדים-מעסיקים, אך במקרה זה יכול מאוד להיות שהצדדים מסכימים ויש ביניהם אינטרס משותף – לכן יכול מאוד להיות שהמדיניות במקום העבודה כן מאפשרת את יום ההיעדרות בעבור השביתה, והעובדים מקבלים רוח גבית מאוד חיובית מצד המעסיק. כאמור זה מאוד תלוי במקום העבודה וכל מעסיק רשאי להחליט על המדיניות בארגון שלו.

מה קורה במצב שבו העובד והמעסיק לא מסכימים?

ראשית, אף אחד לא יכול להכריח אדם לעבוד, כלומר, מעסיק לא יכול למנוע מעובד/ת לצאת למחות, מה שכן, הוא יכול להבהיר לעובדיו שהוא מצפה מהם שכן יגיעו לעבודה.
כמו כן, עובד/ת שביקש/ה יום חופש יכול/ה להיענות בסירוב מצד המעסיק/ה – שכן זכותו/ה  של המעסיק/ה לא לאשר לעובד/ת יום חופש.

ומה קורה אם עובד/ת בכל זאת בחר/ה לא להגיע ?

לגביי עובדים כאלה, המעסיק רשאי לשקול את המשך העסקתם, ואף להגיע למצב של פיטורים – למרות שזה צעד מאוד אגרסיבי שספק אם ינקטו בו בכלל. בכל מקרה אם כן הוחלט להפסיק את עבודתו של אותו עובד – ההליך חייב להיעשות בכפוף לחוק, להקדים פיטורים במכתב שימוע ולתת לעובד/ת זכות להשמיע את הצד שלו/ה.

דגש למעסיקים: במקרה הזה צריך מאוד להיזהר שלא ישתמע שהפיטורים והשימוע מגיעים כעונש על רקע הבעת דעתו הפוליטית של העובד.

ומה דינם של עובדי המדינה?

לעובדי מדינה אסור לארגן מחאות/הפגנות/תהלוכות שעלולות להתפרש כצידוד מובהק בצד פוליטי ויכולות להשפיע על דעתם האובייקטיבית של עובדים אחרים מדרגים שונים. מה שכן, לא בטוח בכלל שהמחאה המדוברת היא פעילות מפלגתית מובהקת כהגדרתה בחוק, לכן גם כאן יש סייגים רבים.

לסיכום, ישנו סיכוי נמוך (אך קיים) שההסתדרות אכן תצטרף למחאה הזאת וכאן עולה השאלה- האם אז תוכרז השביתה הזאת כשביתה מאורגנת? התשובה היא לא.

ישנו תהליך מסודר לפני שמגיעים לשביתה, וכאמור שביתה מאורגנת לא יכולה לנבוע ממניעים פוליטיים- ולמרות כל זאת זכרו – חשוב מאוד שקולם של מקומות העבודה יישמע גם ללא ההסתדרות.

כל מעסיק/ה במגזר הפרטי רשאי לבחור מדיניות בנושא השבתה הכללית, שכן החוק היבש שותק בנושא בנסיבות הספציפיות שעליהן מדובר. לכן כל מעסיק/ה יחליט בשביל עצמו/ה האם הוא מאפשר לעובדיו לשבות וכיצד, אם בכלל לתגמל עובדים בגין יום עבודה אבוד זה. האם זה יהיה:

• יום חופש רגיל- לבחירתו של עובד בתשלום מלא.
• יום חופש ללא תשלום- על חשבונות של העובד/ת.
• יום עבודה רגיל שישולם כרגיל.

אז כל עוד אנו חיים במדינה דמוקרטית, הבחירה היא בידיכם- הן העובדים והן המעסיקים.

יש לכם שאלות נוספות בנושא? רוצים להתייעץ על משהו שנוגע לנושא זה? צרו איתנו קשר ונשמח לסייע: